ואנחנו יחד / אבאאלוהים לוקח רק מלאכים / חברהלכבודך ילד / מ. ביתאן
והיינו כאחד / אמאתהילהשיר בן-דוד
מכתב 1 לאלמוג / נטערותם סלוקמרב ברוק
זיכרון - שיחקנו במחשב / נטענופרבעילום שם
בלילה חלמתי חלום / נטעהיא ליברק, ענת, נופר, שקד ועינב
מכתב 2 לאלמוג / נטעכל בוקר / מעין דיסקיןנופר
מכתב 3 לאלמוג / נטעניצן הראל
סבתא מינה וסבא ראובןענבר ולטר
סבתא פנינה וסבא שמחהשיר
אילנהמאיר ענת ניר ועמית
חייםניר הררי
אנונימי








ואנחנו יחד

אנחנו יחד מהיום שנולדת וכך נהיה תמיד.
אנחנו הולכים בשבילי הישוב, מדברים על כל כך הרבה דברים שעברו עליך בביה"ס.
מה המצב אצלי בעבודה, המצב בספורט, מה תעשה בחופש הבא, איזה מכוניות טובות ואיזה לא,
מי ראש ממשלה טוב ומי לא, את מי אתה אוהב בפוליטיקה ואת מי לא. ואנחנו יחד.

אנחנו נוסעים יחד בבוקר לבית הספר.
לא כל כך מתחשק לך להגיע ואתה מנסה לשכנע אותי לנסוע לאט ואפילו לעצור.
מספר לי איזה מקצועות יש לך היום ואיזה מהם ממש לא מתחשק לך ללמוד, ואנחנו יחד.

אנחנו נוסעים כל המשפחה לטיול או ביקור.
הנסיעה ארוכה. כולם כבר מנמנמים להם באוטו, רק שניים נשארים ערים לחלוטין, אתה ואני.
אתה מחשב איזה מקומות נעבור וכמה זמן עוד נשאר לנסיעה. ואנחנו יחד.

אנחנו בונים תאי הטלה לתוכים.
מחברים לוחות, דופקים מסמרים, קודחים חורים, מתכננים שיפורים מתא לתא.
מתכננים היכן לתלות את התאים החדשים. ואנחנו יחד.

אנחנו הולכים לפינת החי.
מאכילים את החיות, בודקים איזה חיות חדשות הגיעו,
איזה חיות הוחלפו להגדלת המגוון, ממלאים מים בכלים. ואנחנו יחד.

אנחנו רואים משחק כדורגל.
אתה מאוד מתרגש ואפילו נלחץ אם התוצאה לא לטובת מכבי ת"א.
ואז אנחנו אומרים, לא נורא זה רק ספורט, מחר יש יום חדש ואיתו משחק חדש.
כשמכבי או נבחרת ישראל מובילה, אתה קופץ מרוב שמחה ורץ מצד לצד של החדר כל שתי דקות. ואנחנו יחד.

אנחנו הולכים לאכול.
יש לך מגוון מאכלים שהוא כל כך אהוב עליך. לא מגוון ענק למען האמת,
אבל גם יותר מסוג חד או שניים זה מגוון. אתה אומר אני מת מרעב או אני מת על חביתה,
ובהמשך אותו משפט מוסיף "לא צריך למות". ואנחנו יחד.

אנחנו יחד בין אם אנחנו מדברים בקול או שותקים.
אנחנו ביחד בין אם אנחנו מתחבקים או לא.
אנחנו ביחד היינו, עכשיו ועד עולם, גם אם קרו דברים שמפרידים אותנו פיזית, אבל ההפרדה היא טכנית ואכזרית בלבד.
אז אנחנו ממשיכים להיות ביחד.

נכון, קשה לנו בלי החיוך שלך, החיבוק, והמילה הטובה.
אבל אנחנו לומדים לחיות ולהתגבר על זה, כמו שאתה ידעת להתגבר על כל הקשיים הטכניים בחייך
ולהסתכל קדימה בתקווה ואופטימיות. אנחנו ממשיכים את דרכך.
לא על הרבה בני נוער, הורים ומבוגרים אומרים: "אנחנו ממשיכים את דרכך".

אוהבים אותך מאוד

אבא



למעלה


***************



והיינו כאחד

ילד היה לי
ילד מאושר
בעולמנו חי כרצונו
חגג את חייו.

עולם שלם היה
צחוק ורעות
אהבה ושמחה
אפילו הקשיים באהבה התקבלו, כן גם הם.

ילד היה לי

שש עשרה שנים היינו יחד
יחד צחקנו, אהבנו, נהנינו,
למדנו, חקרנו
רק אתה ואני אחד הם.
יחד בילינו, חגגנו וגם לחמנו.
אך אתה
באת והלכת אהובי שלי
החיים ההם אינם עוד
הכאב נורא, הקושי עצום
הלב חסר, מחכה ואין מושיע.
מסתכלת אני אחורה ומהרהרת
לא, לא הייתי מוותרת על אפילו יום אחד
מבין הימים ההם בהם היינו כאחד.
ילד היה לי
אך עוד ישנו
ישנו בלבי פנימה
בכל דקה, בכל שניה
בכל פעימת לב
שם אתה, לעד!

אמא



למעלה


***************



מכתב לאלמוג מנטע

אלמוג היית אח מקסים וגם אתה פשוט מקסים, מקסים.
אתה אח מקסים ואמיץ ומבטיח ומשתף ילדים, חכם, חמוד, מתוק, ויפה ועוד, ועוד, ועוד, ועוד
אתה אוהב הרפתקאות מאוד, וכיף להיות אתך ונעים לשחק אתך מאוד מאוד
בגלל המחלה שנולדת, כשקשה לך מאוד התגברת מאוד, מאוד, מאוד יפה
לא ראו שנולדת עם מחלה קשה
נזכור אותך בלב

נשיקה

נשיקה מנטע



למעלה


***************



זיכרון מאלמוג - שיחקנו במחשב

איך היינו משחקים במחשב.
שחקת וגם אני בקשתי, אז נתת לי ואמרת - בואי, בוודאי, בואי, יהיה כיף.
באתי, ויחד בקלי קלות רבה בחרנו משחק ושחקנו יחד, יחד יחד.
פעם אני אמרתי מה לעשות ואתה היית בעכבר, ופעם אתה אמרת מה לעשות ואני הייתי בעכבר פעם, פעם, פעם.
לפעמים מחליפים משחקים, לפעמים לא.

פשוט שחקנו, נעים עד שגמרנו לגמרי לגמרי, וסגרנו את המחשב

נטע



למעלה


***************



בלילה חלמתי חלום על אלמוג

בלילה חלמתי חלום נורא מוזר
בלילה חלמתי חלום של זהב
בלילה חלמתי חלום יפה
חלום שנעים לקבל
חלמתי חלום נעים

חלמתי שהכל היה חלום
ושבבוקר היה שלום
ואני אקום והיה עולם אחר לגמרי לגמרי
שאלמוג יוכל לעמוד על הרגלים
ולעשות כל מה שאנחנו יכולים יכולים
והכול היה שמח
והכל היה פורח

חלמתי את זה אתמול בלילה
את החלום הטוב הזה

נטע טילבור



למעלה


***************



מכתב 2 לאלמוג

אלמוג כולם מתגעגעים אליך, וכולם רוצים שתחזור.
עשינו דברים ביחד ושחקנו ביחד ועכשיו שהלכת אז קשה לחיות ומסובך ולא נעים.
אבל חייבים להתגבר, קשה מאוד בלעדיך, גם בגלל שבחגים קשה,
כמו בסוכות- היה קשה לבנות סוכה ושרשראות צבעוניות, קשה מאוד. או בחנוכה להדליק חנוכיה.
לא רק בגלל זה, גם בגלל שנתת הרבה שמחה ואהבה.
גם עצוב מאוד, מאוד מאוד, ועוד, ועוד ועוד אבל אנחנו זוכרים אותך גם בלב וגם בזיכרון.
ואני יודעת שגם אתה זוכר אותנו וקשה, אבל ככה זה כשמישהו מת

נזכור אותך אלמוג


נטע



למעלה


***************



מכתב 2 לאלמוג

היום אני כבר בכתה ג'. כשאני חושבת עליך ואני נזכרת בך יורדת לי דימעה בקצה העין.
אני חושבת אל השמיים,- אי אפשר שימצאו אדם כמוך, עוזר.
עכשיו אין לי למי לעשות מסאג', אין לי למי לעשות הצגות.
איך, איך מבקשים שתחזור מהר מאוד.
אומרים לי שלא תחזור, אבל אתה שמור לכולנו בתוך הלב
יש לך מקום גדול, יש לך הרבה מקום.
אלמוג יקר, אוהבים אותך כולם, ואתה שמור אצל כולם בלב

בי, בי,


אוהבת נטע



למעלה


***************



אלמוג

אלמוג היה הנכד הגדול שלנו היה אהבת נפשנו,
כאשר היה בה לבקר עם משפחתו היה תמיד מרוצה וישר היה בה ואומר סבא סבתא אני אוהב אתכם, סבתא באתי לאכול פלפלים וכל הדברים הטובים שלך.
לעיתים היה אומר שהוא רוצה ללכת איתי לבית הכנסת.
אני זוכר את שמחת תורה 2001 כאשר כל הדרך נתן לי יד ואמר לי כמה פעמים "סבא אני אוהב ללכת אתך לבית הכנסת" ,בבית הכנסת קיבל אלמוג את התורה והיה מאוד מרוצה .

אין לנו כוח לכתוב יותר רק משפט אחרון

אלמוג אנחנו אוהבים אותך מאוד


סבתא מינה וסבא ראובן



למעלה


***************





אלמוג

שנה חלפה מאז יום מותך
ואנו מעלים קווים לדמותך.
אנו איתך כאילו כלום לא השתנה,
אך אינך יכול להשמיע לנו כל מה שיש על לבך.

תמיד היית אקטיבי, ובכל נושא הייתה לך דעה.
דעותיך היו מלאי שמחה ואהבה.
אהבת את חבריך, את המשפחה, את כל באי ביתך והסביבה.
כל פגישה עם הסבתות והסבים נפתחה בחיבוק ובנשיקה,
שכה אהבת לקבל ולהחזיר-
כי זה היה טבול בנשמתך.

ימי הולדת בביתכם - כשנפגשה כל המשפחה הקרובה-
היו לכולנו, ובעיקר לך, חגיגה וחוויה.
ספגת והיכלת בתוכך את כל הדברים הטובים והחיוביים,
שעליהם קוראים, אולי, רק בספרים.
ומי שלא הכיר אותך מקרוב, וחושב שאלה רק תיאורים.

וכך אנחנו ממשיכים לראותך - כאילו אתה בחיים.
במפגשים ובאירועים אנחנו עצובים, אך משתדלים לשמוח,
כי זה מה שאתה רצית וסימלת לנו בחיים.
אתה בוודאי חש את תחושותינו ודופק ליבנו,
למרות שאינך יושב לצדנו.

תמיד נראה אותך מאושר וטוב לב
ונזכור אותך מתנשק, מתחבק ומחייך.
תמיד הייתה לך מילה טובה
ולכל אחד הוספת גם מילת הרגעה.
עוד דברים רבים אודותיך יש לומר ולזכור
רישום עקבותיך שינציחו חיוך אחרון.
חיוך שייחרט לנו עמוק בנבכי הלב והזיכרון,
ואשר תמיד יפרח ולעולם לא יקמול.

סבתא פנינה וסבא שמחה



למעלה


***************



אלמוג

נראה כמעט בלתי נתפס שעברה שנה בלעדיך.
אני מריצה לי לפרקים את נקודות המפגש שלנו (שנראות לי פתאום מעטות מדי, כאילו לא באמת הספקתי לחוות אותך), את החיבוקים העוצמתיים ומלאי החום, את ההתרגשות הרבה, את השאלות, את הציפייה למתנה קטנה.
כמה אהבת את הימים בהם גרנו בחי בר ויכולת להיפגש מקרוב עם בעלי החיים..
באחת הפעמים ירדתי עמכם במכונית לאילת - דרך ארוכה לכל הדעות, ואתה כבר השתגעת - מתי נגיע ? עוד כמה זמן ? מה עברנו כאן ומה הישוב שם, הכרת את שמות כל הצמתים בין מצפה אביב לאילת..וקצת גשש חיוור וקצת שירים שאהבת והמון סבלנות עד אין קץ מצד אבא ואמא והופ..הגעת.
אהבת כל כך את החיות כולן אבל היענים וקן הביצים שלהן היוו את גולת הכותרת.
וכשכולם כבר מזמן סיימו את הביקור במצפה התת ימי ורצו להמשיך לדרכם, אתה עוד ניצבת מהופנט מול אקווריומי הדגים מוכן להשאר שם עוד ועוד.
תמיד מלא שמחה והתלהבות, מאושר מכל פרט קטן שנתפס מבחינת רוב האנשים כשגרתי, שמח בכל טיול, ביקור (מחכה שעות ליד החלון שכבר יגיעו האורחים), חג ומפגש, כובש יעדים (גור כלבים, תוכים..), וכחן ועקשן - במחי יד שינית לערן את השם ממוניק לאברום.

למרות שחווית כל כך הרבה סבל רפואי ונאלצת לתרגל ולעבוד קשה, לא מחקת לרגע את החיוך ואת שמחת החיים, ידעת להיות מאושר במאתיים אחוז בדברים הקטנים היומיומיים.
משהו בך היה כל כך אינטנסיבי, וקיים וחי שרוב הזמן נדמה לי שתכף אנחנו מתראים שוב.
בכל מפגש שלנו היית חייב לשאול את כל השאלות שבעולם, לא מוותר עד קבלת התשובה, נרגש, מתלהב.
כמה מוטרד היית במשך שנים שיפתח ואני חיים ביחד אבל לא מתחתנים, ויותר מהכל "מתי כבר יהיו לך ילדים ? מה את לא רוצה תינוקות משלך ? את רוצה בנים או בנות?" היית משביע אותי שעד הפעם שניפגש כבר יהי לי משהו בבטן. ויום אחד, כשהתברר לך שאני נושאת תאומים היית ברקיע השביעי. עכשיו נאלצת לחכות זמן רב מדי לטעמך שיצאו לאוויר העולם. משנולדו נדב ומיקה והיו לא פעם צמד צווחני ויבבני היית שר להם את השיר ליצן קטן שלי ללא לאות, מחייך אליהם, מקשקש להם ברעשנים בכל גודל וצבע ומאושר כל כך.
הם אהבו אותך אהבת נפש ונדב העריץ - את השליטה ברזי משחק הכדורגל, את משחקי המחשב ואת החום הרב.
היה להם לגמרי בלתי נתפס שחלית ושאין באפשרותם לבקר אותך.
כשישבתי לספר להם שהוכרעת בקרב על חייך, הם שתקו במשך דקות ארוכות - כמו כולנו מי בכלל יכול היה לעכל דבר כזה. אחר כך בא גל השאלות: מה קורה למי שמת ואם קר לך ועצוב לך לבד. האם אתה באדמה או בשמים, האם אתה מלאך ? מתי בכל זאת הם יפגשו אותך ? למה הרופאים לא הצליחו להציל אותך ?
כחודשיים מאוחר יותר ביקרנו עימם בבית הקברות ליד הקבר המדהים ומלא השמחה שלך.
נדב חש הקלה מסוימת על הפינה המיוחדת הזו אם כי היה מוטרד מאד מהגדר סביב ומה יהיה אם תרצה לצאת.. מיקה לעומתו כעסה נורא. היא קיוותה שתיפגש עמך והמפגש עם האבן, יפה ככל שתהיה, חידדה לה בפעם הראשונה את הסופיות שבפרידה הפיזית ממך. היא הסתובבה כל אותו היום חסרת אונים וחזרה אמרה "אבל מה אני אעשה עכשיו ?"
ובאמת, איך חיים עם הריקנות, עם זכרונות, עם יש שהוא בעצם אין.
אני מקנאה בהם לפעמים על שהם יכולים לפרק את המחשבות הכואבות ואת תחושת החוסר והריק שנותרו מאז שהסתלקת למילים ולשאלות. זה בטח מקל. אני נשארת עם חלקי תמונות ועם הפנים הזורחות שלך, אגלי זיעה על המצח וידיים מושטות בחיבוק ענק.

אוהבת כל כך ומתגעגעת כל כך


אילנה



למעלה


***************



אלמוג

ב 10.7.86 קיבלנו טלפון בסביבות 11 בלילה, טלפון שהדליק אור גדול במשפחה טלפון שבישר על הולדתו של אלמוג.
ב 20.5.02 הגיע באמצע הלילה טלפון נוסף טלפון שכיבה את האור הגדול הזה.

אני זוכר המון חוויות שהיו לנו ביחד -הצילומים שהיית קטן. איך שבגיל שנתיים ידעת להגיד את כל הצבעים ואת כל הדגלים וכל אחד ששמע אותך השתומם.
הטיול למאיר לנד -המון פעמים גם שאני הייתי קטן הייתי שם אבל לא נהניתי כמו שנהניתי כשהייתי אתך שם (הפעם הראשונה שיפה הרשתה לי לקחת אותך לבד).
הטיול לספארי המשחקים המשותפים בטלוויזיה ימי ההולדת של בני המשפחה, סדרי פסח, הבר מיצוה שלך והיום שראית בפעם הראשונה את שרון וכבר חיתנת אותנו והצעת לנו להביא ילדים ועוד הרבה.

זיכרונות שקשה לי לתארם.

בכל תקופת המחלה הייתי אופטימי ידעתי שאתה לא כמו כל הילדים. אתה חזק. הייתי חולם בלילות, שאני מתקשר בבהילות לערן מבי"ח שהתעוררת והמצב משתפר.

דבר אחד חשוב לקחתי ממך זה את מצוות החיים שלך -תמיד לשמוח ולראות את הטוב (למרות שבלעדיך זה קשה) תמיד אזכור אותך.

אלמוג תמיד תחסר לי ותמיד אוהב אותך


חיים



למעלה


***************



אלוהים לוקח רק מלאכים

אלוהים לוקח רק מלאכים,

אלוהים לא טועה, הוא בוחר את המובחרים,

אלוהים אוהב את התמימים, את הילדים.

והפעם, הפעם הזאת אלוהים לא לקח רק מלאך, לא רק את המובחר ולא רק את התמים,
אלוהים הפעם לקח ילד מקסים שתמיד עם חיוך על הפרצוף, חיוך שהיה אור.
את אלמוג המקסים אני יכולה להשוות למאין מלאך שירד מן השמיים למטרה מסוימת, אלמוג ירד על מנת ללמד את כולנו, ואלמוג מילא את שליחותו על הצד הטוב ביותר, כולנו למדנו מאלמוג לפחות משהו אחד בחיים שניקח אתנו תמיד.

משפחת טילבור, אלמוג זכה למשפחה נהדרת!!!



למעלה


***************



אלמוג

אני אוהבת אותך לא רק בזכות מה שאתה.
אלא בזכות מה שאני בהיותי איתך
אני אוהבת אותך לא רק בזכות מה שהפקת מעצמך,

אלא בזכות מה שהפקת ממני
אני אוהבת אותך משום שהיטבת יותר מכל אמונה לעשותני טובה יותר.
עשית זאת ללא מגע, ללא רמז, ללא מילה
עשית זאת בעצם היותך עצמך
אולי לזה ייקרא חבר,אחרי הכל...

רק מילה אחת יש לי לומר לך
תודה, אתה הפכת אותי
או עזרת לי להפוך, לאדם טוב יותר.
עם טוב הלב שלך והחיוך המקסים
אני אף פעם לא אשכח אותך...

אוהבת תמיד תהילה



למעלה


***************



אלמוג ז"ל

אלמוג
תגיד לי אתה
מה עושים עם חבר שהלך
חבר שהיה ממש מלאך
אלמוג זאת הייתה מתנה
להכיר ילד שכמוך

אלמוג
תגיד לי אתה
אלוהים לא יודע
שלא קוטפים פרח מוגן
שמשאירים אותו שיגדל
שיפרח
שיתפארו ביופיו

אלמוג
תגיד לי אתה
מה עושים עם חבר שהלך
חבר שהיה ממש מלאך

נכתב על ידי רותם סלוק בת כיתתו של אלמוג



למעלה


***************



אני זוכרת שאלמוג אהב כל כך את ה- "גשש החיוור" ובכל טיול הוא היה מדקלם עם מאיר את אחד מהמערכונים שלהם.

אני זוכרת שפעם ראיתי בבית ספר את אלמוג ואמרתי לו שלום אך הוא לא זכר אותי ובכל זאת אמר לי שלום ודיבר אלי.

אני זוכרת שבטיולים אלמוג, נטע ואראל תמיד שיחקו יחד בלי לריב אפילו פעם אחת. וראו את אהבת האחים בינהם.

אני זוכרת שבאחד מהביקורים שלנו בביתכם, אלמוג לא רצה שנלך ורצה שנישאר עוד ועוד.

אני זוכרת שאלמוג כל כך אהב את מישמיש. שכל פעם הוא רצה להיות איתו ולא רצה לעזוב אותו.

אלמוג תמיד יזכר אצלי כילד עליז, פתוח וילד שתמיד ידע לחשוב על החיובי...

נופר



למעלה


***************



כשאני נזכרת באלמוג מכתה ט', אני נזכרת שבהפסקות הוא תמיד ביקש ממני שאעזור לו לשתות.
שלא תבינו לא נכון, נורא נהניתי לעזור לו כי זה היה הפינוק שלו, הכיף שלו.
הוא היה יכול לעשות את זה לבד, אבל להתפנק זה כיף.
כולנו אוהבים להתפנק אז למה לא.
לי היה כיף לעשות משהו בידיעה שכיף לו.

אני גם זוכרת איך הוא אהב את החידודים של העפרון.
הוא אמר לי שהם נעימים לו למגע אז אני אספתי לו אותם.
ובכל פעם שהבאתי לו ערימה הוא היה מאושר - כל פעם מחדש.
אלמוג לא היה ילד ביישן, ותמיד אמר מה שהוא חושב.
ולפעמים זה לא היה כל כך נעים ולפעמים לא במקום אבל לא היה לי אכפת כי אני יודעת שאלמוג אמר מה שהוא חושב - את האמת, את האמת שלו, את האמת שהרבה אנשים מפחדים להגיד.

אלמוג ייזכר אצלי כילד אמיתי שאמר מה שהוא חושב ושידע ליהנות מכל דבר - גם אם זה חידוד של עפרון.

היא-לי



למעלה


***************



כל בוקר...

תמיד כשהייתי באה לבי"ס בבוקר
הייתי באה עצבנית.
"אוף עוד יום מעצן בבי"ס הזה! למה צריך לקום כל כך מוקדם!?"
הייתי כמובן מאחרת כל בוקר,ובריצה הייתי נכנסת לכתה.
אלמוג תמיד ישב הכי קרוב לדלת כי כשהגיע זמן ההפסקה הוא היה רץ מהר החוצה כדי להיות ראשון.
בכניסתי לכתה הייתי חוטפת נזיפה מהמורה וממשיכה הלאה.
אבל אף פעם לא נכנסתי לכיתה בלי שמישהו יעצור אותי ויוודא שאומר לו בוקר טוב שמח ואמשיך לחייך.
המישהו הזה היה תמיד אלמוג.
תמיד דאג שכולם יעברו את "ברכת השלום", יחייכו וימשיכו הלאה.
אני חושבת שמבחינתו זה היה החלק החשוב ביותר ביום.
הייתי רוצה עוד פעם אחת לדעת שמישהו מוודא שאומר שלום ובוקר טוב כמו שאלמוג היה אומר לי וממשיך בזמזום הפוקימון.

אבל כל בוקר טוב שקבלתי מאלמוג היה בהחלט שווה את החיוך ששיפר את משך היום שלי ושל כל אחד אחר.

שלום אלמוג

באהבה מעין דיסקין



למעלה


***************



אלמוג

אמרו שמלאכים יושבים ומביטים עלינו מלמעלה,
אני חושבת שאתה סוג מיוחד של מלאך,
מלאך שישב ולמד איתנו פנים מול פנים.
יכול להיות שמישהו שם לב פתאום שיש מלאך שלא במקום,
- הוא צריך להיות למעלה עם כל שאר המלאכים.
אבל יש לי שאלה: למה עכשיו ? למה לא יכלו פשוט להשאיר אותך כאן איתנו כדי שבמקום שתשמור עלינו מלמעלה ישאירו אותך איתנו כדי שתשמור עלינו מקרוב?

אלמוג רק תגיד להם למעלה שהם לא יכולים לקחת אותך ממני ומכולנו כי נגעת בנו וכי תמיד תישאר בלבנו,

תמיד, באהבה רבה

ניצן הראל



למעלה


***************


למעלה


***************



אלמוג

בזמנים שכאלה בדרך כלל קשה לי...
אבל הפעם אני לא יכול, לא מסוגל
אני עוד צריך לנצח אותך במשחק הכדורגל ששחקנו בפגישה שלנו, של החולים בבית חלומותי, ולא היתה לי בחילה שבדרך כלל יש לי כשאני רואה אחרים שחולים לאו דוקא במחלה שלנו.

באותו רגע הצטערתי שלא באתי לבקר אותך או לפגוש אותך בפגישות של החולים.
ולפני שראיתי אותך בית חלומותי אני ברחתי מכל האחרים שחולים, ניסיתי לברוח.
ואז כשראיתי אותך משחק עם תומר, זה נתן לי אומץ וכוח לבוא גם.

ומאז זה נתן לי כוח, ואני מנסה יותר ויותר לעשות דברים שאני חושב שלא אצליח לעשות, אז תודה.

שלום אלמוג

שיר



למעלה


***************



אלמוג

בזמן כה קצר קבלנו ממך כל-כך הרבה.
משפחה מקסימה, חמה תומכת ואוהבת
לכן אני כותבת לך אלמוג לא לזכרך אלא, לכבודך
כבוד גדול נפל לנו להכיר אותך לצחוק לחוש ולהריח אותך,
בקיצור להכיר את כולך כמו שאתה,

עם החידות "הקשות" באמצע השטח ושנתת לנו יומיים לפתור ולא הצלחנו בסוף עוד הצגת לנו את התשובה.
ולמאיר פתרת את "הבעיה" סוף סוף מצא מישהו ש"חולה" על הגשש, מישהו שמבין אותו.
אלמוג אתה זוכר את הטיול לדרום בדיונות שהחלפנו ג'יפים והמצות עפו לך על הראש?
עצרת את מאיר ואמרת: "עצור!!! אני יורד, אבא שלי נוהג יותר טוב!"

השארת לנו כל כך הרבה ואנחנו לקחנו בשתי ידיים

אוהבים אותך

מחבקים אותך

ומנשקים אותך

מאיר ענת ניר ועמית



למעלה


***************


26/6/2002


לאלמוג !

תודה רבה על כך שהיית אי של תמימות וחיבה בים של ציניות וניכור.
תודה שחיזקת אותנו בחיי היום יום שלנו, תוך התבוננות, בדרך האמיצה בה התמודדת עם מגבלותיך.
תודה על כך שצחקת מכל בדיחה טובה שבכשרון רב הצלחתי להרוס ומסתם שטויות שאמרתי שגרמו לך להעלות חיוך על פניך.

ב- 16 שנותיך השפעת על כל אחד מאתנו בתחושותנו והבנתנו למשמעות החיים והדרך לבחור לעבור אותם.

חוזק אישיותך ילווה אותנו במחשבותינו ובמעשינו תמיד.

יהיה זכרך ברוך

ניר הררי



למעלה


***************



א דם מלא אופטימיות ושמחה
לא הכרתי עוד אחד
מלא מרץ, פרצוף סמיילי
והרבה תמימות של ילדים.
גם לאדם וגם לטבע ידע לתת

אנונימי



למעלה


***************



לכבודך ילד

הלב נצבט ובגרון מחנק
והדמעות יורדות להן כמו גשם
ולא רואים דבר מרוב אבק
ומי יודע איך בכלל לגשת,
כל כך קשה לכתוב דמעות
קשה לשאת את הדממה
כל כך קשה לשיר דמעות
ומי יתננו נחמה.

החיים עוד לא חזרו למסלולם
הפצעים עדין לא הגלידו
אולי זה ישאר כבר לעולם
אולי צריך לתת לזה עוד זמן...,זמן..., זמן...
עולם כמנהגו נוהג שוקק בעצלתיים
אבל משהו בלב זועק

זועק חזק אל השמיים... (אילן גולדהירש, אריק אינשטיין)

אלו מקצת הרגשות וההרהורים העולים בי
כל יום מחדש
החלטנו לכתוב לכבודך ילד יחיד ומיוחד
"אירית, אמא של שיר ביתאן" היית מכריז על בואי
כשהיית פותח בפני את דלת ביתכם.
תמיד בחיוך מקבל את פנינו
תמיד סקרן ומלא עניין בכל מה שרק קורה סביב
בטוב לבך הענק היית ניגש רגיש ועדין אל אסף כשהיה תינוק ומדובב אותו ומשדל אותו למשחק.
האופטימיות שלך, זו המיוחדות שלך
החיוך, הצחוק
באהבה עטפת כל ייצור חי
ינקת מהוריך את כל הטוב שבחיים
אהבה אופטימיות שמחת חיים וערכים טובים
ובעזרת משפחתך היקרה ידעת להתגבר על המכשולים

כעת אנו כאן חבריך ומשפחתך הוריך הנפלאים ואחיותיך המקסימות
ואתה שם למעלה
שמור נא עלינו ולמד עלינו סניגוריה אצלו שם יש לך הרבה זכויות

לכבודך אלמוג בגעגועים

מ. ביתאן



למעלה


***************



לאלמוג היקר

אני אוהבת אותך.
ואתה תמיד איתנו
רק שאם אתה חושב שבזמן שאנחנו
משחקים אז אנחנו שוכחים אותך אז שתדע
שאני לא אשכח אותך אף פעם.

האוהבת

שיר בן-דוד



למעלה


***************


20/05/02


לאלמוג

ילד כל כך מקסים, כל כך אוהב,
כל כך מדהים, פתאום עוזב.
נשמה טהורה,
נשמה טובה,
הכל נגמר בשניה של חוסר נשימה
אהב את החיים,
אהב אנשים.
הוא לחם בגבורה,
לא נכנע למחלה.
הוא מקור להשראה,
למרות הכל היה מלא באהבה.
אלמוג, דווקא אתה מכל האנשים, כה אהבת את החיים.
שום דבר, אפילו לא מחלתך,
הפסיק את אהבתך,
אהבתך לעולם
האהבה שנתת לכולם
תמיד עם חיוך הסתובבת,
למה פתאום הפסקת?!
אם זה היה יותר מדי קשה, אז זה בסדר שעזבת,
אנחנו נתמודד, העיקר שהשתחררת,
העיקר שתהיה מאושר,
לא משנה באיזו דרך תבחר.
אנחנו מאחוריך, תמיד גאים,
תמיד אוהבים,
אז תמשיך לחייך אלינו מהמרומים...

מרב ברוק



למעלה


***************


אלמוג

הוא ידע שהוא עומד למות,
הוא חי בידיעה שאין לו הרבה זמן לחיות,
אך הוא תמיד ידע ליהנות.
הוא ידע שהוא שונה,
הוא לא דבר על כך הרבה
אבל תמיד חייך
והקרין הרבה אושר.
היה בו רק טוב,
הוא ידע לאהוב,
לא היתה בו צביעות,
הוא לא התעסק בשטויות
וחי בכל השניות
בלי רגש של שנאה,
רק אהבה!
כשהוא חייך,
הלב שלך התרחב.
ואז הוא התמוטט.
זמן רב היה במאבק,
הוא היה ממש חזק
אבל אם החליט לעזוב,
עכשיו לו בטח יותר טוב.
הוא חי שם למעלה בלי הכאב,
בלי המגבלה שהיתה לו בחיים.
עד עכשיו הוא חי את השנים
בשמחה ואושר.
היה בו רק טוב,
הוא ידע לאהוב,
לא היתה בו צביעות,
הוא לא התעסק בשטויות.
וחי בכל השניות
בלי רגש של שנאה,
רק אהבה!


למעלה


***************


אלמוג

הילד הנחמד,
שתמיד מושיט יד,
מתעניין בכל אחד,
ואוהב עוגות שוקולד.
מברך את כולם לשלום,
ומחייך כל היום.
בכל מצב מתעדכן,
ושואף את העולם לתקן.
את התוכים אוהב,
ומזיקוקים מתלהב.

כן, אלמוג,
כזה ילד מקסים
מתחשב ונעים
תישאר חרות תמיד בזכרוננו

ברק, ענת, נופר, שקד ועינב



למעלה


***************


אלמוג

היית בשבילי ידיד נהדר,
אהבתי מאוד להיות בחברתך.
היית תמיד האור שמאיר את החדר לכל סובבייך.
תרמת להחלטתי לעבוד עם ילדי ניצנים,
ובזכותך הבנתי כמה הם מיוחדים!

נופר



למעלה


***************